כעיר שמבקשת לשמור על מעמדה כמובילה בתחום הקולינרי נערכות בפריס תערוכות מזון חשובות, חלקן פתוח לקהל הרחב (רחב מאד, לעיתים מדובר בכשעתיים המתנה בתור) כמו ה- Salon du Chocolat המציג יצירות יפיפיות וטעימות של שוקולטיירים מצרפת ומהעולם. יש תערוכות השמורות לקהל מקצועי ואחת מהחשובות ביותר בתחום שלי היא ה-Europain. זוהי תערוכה המתקיימת אחת לשנתיים באולמות התערוכה הסמוכים לשדה התעופה שארל דה גול. מדובר בתערוכה ענקית המציינת השנה 30 שנה להיווסדה. התצוגות מקיפות מגוון של נושאים: לחם, פטיסרי, שוקולד ומיני מתיקה, גלידות, מסעדנות, snacking, אריזות, עיצוב, ספרות מקצועית, בתי ספר מקצועיים, חומרי גלם, וציוד. כל השחקנים הראשיים בתחום נוכחים בתערוכה כי זהו הפנינג גדול מאד הכולל אינספור הדגמות, טעימות, תחרויות (פיסול בסוכר, עיצוב חלונות ראווה אם להזכיר רק חלק), פורומים של דיונים בנושאים מגוונים - בקיצור the place to be.
 |
| צילום: מיכל נתן |
בשנה שעברה ביקרתי בתערוכת SÜDBACK שנערכה בשטוטגרט בגרמניה, והשנה פיניתי לעצמי יומיים כדי לבקר ב-europain. לביקור בתערוכות מקצועיות ערך רב בעיניי. הוא מאפשר לי "להוציא את הראש מהתנור", לראות מה מתחדש בתחום, לקבל השראה, לפגוש ספקים של חומרי גלם מעניינים ולהחשף למגמות חדשות.
 |
| צילום: מיכל נתן |
לאחרונה אני מזהה שתי מגמות סותרות לכאורה: מצד אחד אופים רבים משקיעים הרבה מאד במה שנקרא vente a emporter - מנות שניתן לקחת: כריכים, פיצות, פאסטות, סלטים ועוד. אלו שעומד לרשותם שטח מתאים אף מוציאים מנות להסעדה במקום. ומן העבר השני, רואים אופים שמנסים להתנתק ככל האפשר מהמגמה הזו. כמוהם גם אני מעדיף להתרכז באפייה ולא בהסעדה, ראשית כי מבחינה מקצועית זה מעניין אותי יותר, וזה גם מה שמבדיל אותי כאיש מקצוע, כאופה, לעומת מסעדן.
המציגים בתערוכה ניסו לתת מענה לכל העוסקים בתחום, ראיתי פתרונות מיכון לתפוקה תעשייתית או סמי תעשייתית לעומת ציוד העונה על צורך של אופה ללוש בצק בכמויות משתנות תוך שימוש במלוש גדול.
 |
צילום: מיכל נתן
ביקור בתערוכה הזו הוא חוויה די טוטאלית. בכל פעם משמח אותי להיווכח שלמרות שהסקטור עצום, זו עדיין קהילה יחסית קטנה שבה כולם מכירים את כולם. |
